קריאה רגשית לבית שמכיל יותר ושופט פחות

שחרור חפצים הוא לא פעולה טכנית.

זה לא לפתוח שקית זבל, וגם לא ״לעשות סדר”.

זה רגע שבו אנחנו עומדים מול חלק מעצמנו,

ושואלים אם הוא עדיין צריך להיות כאן.

רבים מרגישים אשמה, הצפה או אפילו פחד

כשהם עומדים מול ארון עמוס או חדר מלא.

ואז מגיע המשפט המוכר:

“אני יודעת שזה סתם חפץ… אז למה זה כל כך קשה?”

האמת הפשוטה היא 

זה קשה, כי זה אף פעם לא באמת “רק חפץ”.

מאחורי חפצים מסתתרים זיכרונות, זהות, תקופות חיים.

וכשמבינים את זה, אפשר להתחיל לשחרר 

לא בכוח, אלא בעדינות.