תרפיה באמנות – או טיפול רגשי באמנות, היא שיטת טיפול פסיכולוגית בה נעשה שימוש בטכניקות של אמנות חזותית כמו ציור, פיסול וצילום. מטפלים באמנות משתמשים בתהליך היצירה ובתכנים שעולים באמנות לסייע למטופל להתמודד במצבי מתח, משברים, חוויות טראומתיות, דחיה חברתית ולסייע לו בשיפור התפקוד הקוגניטיבי, שיפור יחסיו עם משפחתו וחבריו, ושיפור איכות החיים באופן כללי.
טיפול באומנות מבוסס על ההנחה שהתהליך של יצירת האומנות מאפשר לתקשר ללא מילים ולהביע מחשבות ורגשות. כמו בטיפול פסיכותרפי המטרה היא לאפשר הבנה וצמיחה של העצמי. ההנחה שעומדת בבסיס הטיפול היא שכל אינדיבידואל מסוגל להביע את עצמו בצורה יצירתית, ושהמוצר הסופי המתקבל אינו חשוב אלא התהליך של יצירתו, לכן אין כל צורך בידע קודם או בכישרון על-מנת להשתתף בטיפול. הדגש הוא לא על ההיבט האסתטי אלא על הצרכים הטיפוליים שמבטא המטופל.
תהליך היצירה עצמו מביא את המטופל להתבוננות בהופעות של חייו
כמו שהם ללא תוספת של פרדיגמות מהעבר והרגלים ישנים.
מה שקורה על דף הנייר הוא מראה מדויקת למה שקורה בחיים עצמם.
העיקרון הוא טיפול ממוקד קצר מועד המשלב בתוכו עומק נפשי שבא מתהליך האמנות.
בעזרת הכלים האמנותיים המשמשים כשפה ייחודית להבנת עולמו הפנימי,
הוא מגלה מי הוא, הוא מכיל את עצמו,
יכול להתנתק מסיפור שלפעמים מעכב אותו ולהחליט להתקדם.
ציור הוא אחת האומניות הקדומות ביותר, טכניקות הציור הלכו והתפתחו לאורך שנות קיום האנושות וכך גם תפקידי הציור בפרט והאומנות בכלל: הציורים הקדמוניים מטרתם להשפיע על העתיד (לדוג' ציור ציד מוצלח מנבא הצלחה בציד), ציורים בתקופות מאוחרות יותר מטרתם להעביר מסרים חינוכיים בהמשך התפתחה האומנות הפלסטית והביססה עצמה כבעלת ערך אסתטי ומהנה.
ויסות רגשי הוא היכולת של אדם לכוון ולאזן את הרגשות שלו בהתאם למצב נתון. באמצעות ויסות רגשי יכולים ילדים (וכמובן מבוגרים) להגיע באופן מיטבי למטרות שהציבו לעצמם ולייעל את תפקודם הכללי.
ילדים שסובלים מכשל בוויסות רגשי בשעת מצוקה יכולים להגיב במספר דרכים
תגובה אקטיבית- ילד עם עוצמות רגשיות חזקות הכוללות בכי רב או התקפי זעם כגון, צרחות, בעיטות, שימוש בשפה בוטה ועוד..
תגובה פסיבית– ילד שקט ומופנם שמסתגר בתוך עצמו וממעיט בהבעת רגשות,בזמן במצוקה ובעת סיטואציה מרגשת אשר מצריכה תגובה גבוהה יותר.
ילדים רבים אינם יודעים איך להתמודד עם תסכול, כישלון או תשובת סירוב, ובדרך כלל גם אינם יודעים כיצד להביע את הרגשות שלהם באופן כזה שהסביבה תבין אותם ותוכל לסייע להם. ילדים אלו נתפסים כ"בעייתיים" ופעמים רבות במקום לעזור וללמד התנהגות שתשפר את המצב אנו מחמירים אותו ויוצרים מעגלי תסכול שלא נגמרים אצל הילד .
דרכים שיעזרו לילד שלכם לפתח וויסות רגשי:
- טכניקות הרגעה- כאשר נמצאים בתוך המצוקה ניתן להתמקד בנשימה, לקפוץ, להתנדנד, למחוץ צעצוע, לקחת הפסקה.
- תקשרות בטוחה– עם דמויות משמעותיות בחיי הילד מאפשרת לילד לסמוך על האחר, ללמוד לבטא ולווסת את הרגשות שלו במקום בטוח.
- משמעת- דרך מצוינת למתן התנהגויות שהן לא מקובלות כמו אלימות פיזית או מילולית. כאשר ניתן לילד כלים להכיל את הכעס שלו הוא יוכל להביע אותו על ידי התנהגות מקובלת.
- חיזוקים- הביעו רגש חיובי בעת סיטואציה מתאימה כדי שיבין שהוא בדרך הנכונה כאשר הוא פועל נכון.
- מודלינג אישי- הילדים שלנו מחקים אותנו. לכן חשוב שנעשה כל שביכולתנו לדאוג לעצמנו ובכך לשמש דוגמא חיובית עבורם.
- תמיכה משפחתית- כולנו זקוקים לתמיכה, בעיקר בעת מצוקה. כאשר הילד שלנו חווה התפרצות של רגש הוא זקוק לנו ולנוכחות שלנו ללא שיפוטיות.
